אודות סבא יוסף

סבא יוסף נולד ב19/2 בשנת 1949 בעיר מרקש שבמרוקו, לאמו אסתר ולאביו מחלוף.  הוא עלה לארץ בשנת 1956 כשהיה כבן 10 ועבר לגור בבית שאן.  סבא היה בן יחיד והיו לו שלושה אחיות- דינה, ציפורה ומזל. כשיוסף היה בן 22 וסבתא בת 19, חבר של סבא הכיר לסבא את סבתא, שהיתה קרובת משפחה של אותו חבר. אחרי כמה חודשים סבא הציע לסבתא נישואין והם התחתנו באולמי "לחיים" בתל אביב.  נולדו להם ארבעה ילדים: אחרי 3 שנים נולדה הבת הראשונה,אורית. אמא שלי,רווית, נולדה אחרי שנתיים. יאיר נולד לאחר שנה ואתי אחריו. סבתא עבדה בסלון כלות וכשלא היתה בבית הילדים היו מנקים ומסדרים כדי שלא ישאר לה המון עבודה כשתחזור. לסבא היה נגריה והוא עבד עם אחיו של סבתא רחל, יוסי.

מלחמת יום הכיפורים

 סבא יוסף שירת בצבא בתותחנים ובשנת- 1973 ביום כיפור, סבא היה בבית הכנסת בתפילה ופתאום נשמעה האזעקה המבשרת על מלחמה. ישר הזעיקו את החיילים מכל המקומות והם יצאו להילחם. סבתא התפללה המון וארגנה עברי תהילים והפרשות חלה להצלת כל החילים וביניהם בעלה. לאחר כחודש הגברים חזרו לביתם.

התאונה

בשנת- 1978 בחול המועד סוכות כשאתי הקטנה היתה בת 6 חודשים, סבתא וסבא נסעו לירושלים כדי לקבל ברכה מהרב, וכשחזרו בערך בשעה 14.00, סבתא ישבה במושב הקידמי ולאחר כמה זמן עברה למושב האחורי. במהלך הנסיעה הם התקשרו הביתה לראות שהכל בסדר ואמרו שהם בדרך חזרה. הם דיברו וצחקו על כל מיני דברים והדבר הבא שסבתא זוכרת זה שהיא נמצאת בבית חולים "אסף הרופא" שנמצא ברמלה. אחרי שהתאוששה סיפרו לה שקרתה תאונה והיא היתה מחוסרת הכרה כ7 שעות ושבעלה מאושפז גם כן.

אחרי כמה שעות, כשהרגישה קצת יותר טוב כדי לקבל בשורות, אמרו לה שסבא נפטר בתאונה וששיקרו לה כדי שלא תתאמץ ותתעלף שוב.

סבתא היתה מאושפזת בבית החולים למשך שבועיים ואז עברה לשיקום בבית חולים "תל השומר" למשך חודשיים וחצי.

במהלך הזמן שסבתא שהתה בבתי החולים, סבתא אסתר, אמו של סבא יוסף היתה שומרת על הילדים ודואגת לכל מה שצריך. אמא שלי ודודה שלי, בתור האחיות הבוגרות, היו מנקות מסדרות ועוזרות לסבתא אסתר בכל מה שצריך בבית.

 

מסלול חיי סבא יוסף